ברקשייר האת'ווי מדורגת בין החברות היקרות ביותר בארצות הברית, לצד שמות כמו גוגל, מיקרוסופט ואקסון מוביל. זה עולה בביצועיו על S & P 500 במשך ארבעה עשורים ודיווח על רווחי שיא של 19 $. 5 מיליארד דולר בשנת 2013. למרות ההצלחה חסרת התקדים שלה, יש גם סיבות מעשיות ותיאורטיות להאמין כי גודל קרן הגידור פסבדו בסופו של דבר להגביל את הרווחיות היחסית שלה.
-> ->התשואות העתידיות של ברקשייר האת'ווי - תאגיד האחזקה המבוסס על וורן באפט - תלוי במספר עצום של משתנים. באפט לא יהיה מנכ"ל לנצח, מה שאומר שהחברה תצטרך לבצע כהלכה מעבר לניהול חדש. גם אז, ברקשייר האת'ווי כבר מזמן יש גישה קליל הידועה לכיוון ניהול חברות הבת שלה. פורטפוליו ענק של החברה כולל בעלות על יותר משישה חברות אחרות, שמונה מהן יהיו 500 חברות הון עצמאיות. כל אחד מהם פונה להחלטות ניהול שונות ולגורמים כלכליים המשפיעים על התשואות.
-> ->עסקים ותיאורטיקנים כלכליים האמינו זמן רב כי חברות יכולות לגדול גדול מדי, כי חברות קטנות להכות על חברות גדולות. בסופו של דבר, עלויות העסקה לעלות ככל הסדרי המסחר לגדול מסובך יותר מבנים וניהול להיות מרובד יותר. נוסף על כך, אותן בעיות חישוב פיננסיות, אשר הופכות את הסוציאליזם לבלתי יעיל, יביאו בסופו של דבר לגבול עליון על גודל של חברה. בנוסף, הרווחים ימשכו מתחרים שדוחפים את השוליים הקרובים יותר לשיווי משקל.
Berkshire Hathaway יש בעיקר הצליח לברוח את גבולות הכלכלות של קנה המידה על ידי רכישת חברות נוספות שעומדות בקריטריונים של באפט כדי דלק רווחים חדשים. כאשר חברה אחת מאטה, אחרת מרימה את המרווח. זה יכול להיות קשה מאוד למצוא מספיק עסקים חדשים כדי לייצר תשואות גבוהות כמו שווי השוק של ברקשייר ממשיכה להתרחב. נראה בטוח לומר כי יש נקודת המפנה שבו מחזירה ענקי סביר, אבל הגדרת כאשר ברקשייר האת'אווי יגיע לנקודה זו היא הרבה יותר קשה.