המיתון הגדול לא רק הרס את הכלכלה U. S אבל היו לו השפעות ארוכות טווח בקנה מידה עולמי, המשפיעים קשות הן באירופה והן ביפן. יפן עסקה בסערות כלכליות במשך רוב העשור שהוביל למיתון; כתוצאה מכך, בשנת 2008, המדינה עדים לירידה של 42 אחוזים ב Nikkei 225 בבורסה ושלילי אמיתי שיעורי הצמיחה של התמ"ג. התפתחויות אלה, בשילוב עם הדפלציה וצמיחת התוצר הנומינלי המינימלי עד שנות ה -2000, סימנו כי כלכלת יפן דורשת רפורמה.

בעקבות הבחירות הכלליות של דצמבר 2012, מונה ראש הממשלה החדש, שינזו אבה, למערכת חדשה של מדיניות כלכלית. אסטרטגיית החצים שלו, הנקראת בדרך כלל "Abenomics", נועדה להילחם בדפלציה, שפקדה את יפן במשך יותר משני עשורים, ומעוררת פעילות כלכלית.

Abenomics מיישמת מדיניות מוניטרית אגרסיבית, תמריצים פיסקליים ורפורמות מבניות כדי להבטיח צמיחה בת קיימא בטווח הקצר והארוך. האופטימיות הראשונית של יפן בעקבות כניסתה של Abenomics הביאה לביטחון הצרכנים ולרווחים בשווקים הפיננסיים. עם זאת, עם הצמיחה הצפויה מתחת לתוצר בשנת 2014, ההצלחה הראשונית של Abenomics דעכה עם גורמי הסיכון של התוכנית להיות בולט יותר.

-> ->

מדיניות מוניטרית

Abenomics מציע שינויים אגרסיביים המבוססים על שלושה עקרונות מרכזיים: מדיניות מוניטרית, מדיניות פיסקלית ורפורמות מבניות. המדיניות המוניטרית המסורתית לא הצליחה להאיץ את הפעילות במשק במהלך מיתון כלכלי עקב דפלציה וכבר ריביות נמוכות. לפיכך, מדיניות מוניטרית לא קונבנציונלית, כגון הקלה כמותית, ניתן ליישם כדי להילחם בדפלציה, לשמור על שיעורי ריבית נמוכים להגדיל את ההלוואות.

- <->

הקלה כמותית הוצגה לראשונה ביפן בתחילת שנות ה -2000, והשימוש במדיניות נעשה שוב כחלק מהתכנית הכלכלית של אייב. בשנת 2013, חשף הבנק המרכזי של יפן חבילת תמריצים מסיבית הגוברת רכישות של אג"ח ממשלתיות ב -50 טריליון ין בשנה כדי להגיע לאינפלציה היעד של 2 אחוזים.

מדיניות פיסקלית

החלק השני של תוכנית Abenomics כרוך במדיניות פיסקלית קצרת טווח: באמצעות הוצאות הממשלה או מיסוי כדי לשפר את התנאים הכלכליים. ממשלת יפן הוציאה תוספת של 114 מיליארד דולר מינואר עד אפריל 2013 במאמץ להמריץ את הצמיחה הכלכלית. הגידול בהוצאות הממשלה במימון שינויים תשתיות בבתי הספר, כבישים והגנה רעידת אדמה.

כתוצאה ממדיניות פיסקלית מרחיבה של שינזו אבה, החוב הציבורי היפני זינק ל -10 דולר. 5 טריליון בחודש אוגוסט 2013. בין המדינות המפותחות, יפן יש את יחס החוב הגבוה ביותר לתוצר עם יותר מ -240 אחוזים יותר החוב הציבורי מהתמ"ג. יחס חוב גבוה לתוצר מגדיל את הסיכונים של ברירת המחדל ועשוי להוביל את המדינות הנושות לחפש שיעורי ריבית גבוהים יותר.

רפורמה מבנית

העמוד השלישי של Abenomics משלב שיפוץ מבני של מגזרים מרכזיים, כולל חקלאות, בריאות ואנרגיה. בעוד שהמדיניות המוניטרית והפיסקלית באבנומיקס מכוונת לצמיחה לטווח קצר, רפורמות מבניות ביפן צפויות להניב השפעות בינוניות וארוכות טווח. בפרט, יפן מיקדה את תשומת הלב שלה על התחרות הגוברת, הפריון והתנועה בשוק העבודה ובמגזרים השונים.

יפן מתמודדת עם בעיית האוכלוסייה המזדקנת שלה על ידי דחיית נשים ונוער להצטרף לכוח העבודה. אימוץ של מדיניות פרוגרסיבי בילדים מעודד השתתפות של נשים תוך הגברת ניידות העבודה. באשר לחקלאות, מדיניות והסכמי סחר, יחד עם המאמצים להגדלת היצוא החקלאי, צפויים להגביר את התחרותיות ולהפחית את המחירים בענף.

סיכונים

בעוד שנועדו לעורר פעילות כלכלית, שיפוץ מסיבי של המדיניות המוניטרית ופיסקלית יש סיכונים מובנים. שימוש בהקלה כמותית כדי לקדם את האינפלציה יכול להוביל לאינפלציון במקרים מסוימים. כמו המחירים מתחילים לעלות, הריבית גם בסופו של דבר, ביעילות טיוח אפס מדיניות הריבית חסרת תועלת.

יתר על כן, הקלה כמותית מחלישה את המטבע כדי לקדם את היצוא; עם זאת, היין חלש מוביל לעלויות גבוהות יותר עבור היבוא, ויפן היא יבואנית גדולה של אנרגיה וכורים. כמו כן, תופעות לוואי של מדיניות פיסקלית מרחיבה יכולות לערער את הכספים של יפן. עם החוב הגובר של יפן ואת יחס החוב לתוצר גבוה, כישלון Abenomics להפעיל את הצמיחה הכלכלית תקשה על המדינה כדי ליישב את החוב הציבורי שלה.

התקדמות

Abenomics לא היה מוצלח כמו בתחילה התכוון בשנתיים שלאחר ניצחון של אייב דצמבר 2012. הקלות כמותיות הביאו ליין חלש יותר, אך היצוא גדל רק ב -4.9% ב -2014, הרבה יותר איטי מהתחזית של 7%. המחירים עלו גם בשל הקלות כמותיות, אך השכר עלה בקצב איטי יותר, מה שגרם לצרכנים היפנים להתאושש לאט מהצפוי.

בתחילת 2014, אייב יישם את העלאת מס ההכנסה והגדיל את מס המכירה הארצית ל -8% מ -5%. עלייה נוספת במס הצריכה נקבעה להעלאת מס המכירה מ -8% ל -10% באוקטובר 2015. העלייה במס של יפן, תוך כוונה לייצב יחס חוב גבוה לתמ"ג, קיזזה את ההטבות הכלכליות של חברת Abenomics.

השורה התחתונה

בעקבות מיתון של עשור, שיפוץ מסיבי של תוכניות ומדיניות כלכלית נועד להמריץ את הפעילות הכלכלית ביפן. מערכת שלושת עמודי התווך, הנקראים אבנומיקס, משחזרת את המדיניות המוניטרית, המדיניות הפיסקלית והרפורמה המבנית. למרות הרפורמות התוקפניות, כל הטבות כלכליות של Abenomics לא עמדו בתחזיות. בפרט, החץ השלישי של רפורמות מבניות יש מעט ראיות של שינוי חיובי כלשהו. כדי שאבנומיקס תיצור צמיחה בת-קיימא ארוכת טווח, יש לבצע רפורמה מבנית מקיפה כדי לעורר פעילות כלכלית.