תוכן עניינים:
- מטרות הסנקציות
- לאחר שהתווספה לרשימת המדינות התומכות בטרור בתגובה להפצצת הבסיס של ארצות הברית ב -1983, מצאה איראן עצמה יעד להקפאה נוספת של הנכסים שהוזמן על ידי הנשיא ג'ורג 'בוש לאחר 11 בספטמבר, 2001. סנקציות עוקבות על נכסים הופעלו לאורך השנים, לרבות צו מס '13572 באפריל 2011, שראה כי כוח "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" (Kuds) מתמקד בתמיכה בהפרות זכויות האדם של ממשלת סוריה.
- ככל שהענישה את איראן מבחינה כלכלית, ארה"ב בהחלט הצליחה. דוד כהן, מזכיר האוצר לטרור ואינטליגנציה פיננסית, טען ב -21 בינואר 2015 כי "הכלכלה האיראנית קטנה ב -15% עד 20% ממה שהיה אילו לא הוטלו סנקציות. "הסנקציות שימשו גם הן לירידה ביצוא הנפט והן לירידת ערך הריאל שהניע את האינפלציה ופגע במגזר התעשייתי באיראן, המסתמך במידה רבה על חלקים וחומרים מיובאים. (לפרטים נוספים, ראה:
בעסקה שנחתמה מוקדם יותר החודש עם מעצמות העולם, איראן ויתרה על שקיפות רבה יותר ובקרות הנוגעות לתוכנית הגרעין שלה בתמורה להסרת סנקציות בינלאומיות. עם זאת, למרות העסקה, סנקציות רבות בחסות ארה"ב יישארו במקומן, שכן יישוםן המקורי נועד לצמצם את היוזמות האיראניות החורגות מעבר להתפתחות הנשק הגרעיני. בהתחשב בכך שהסנקציות האמריקאיות קיימות כבר כ -35 שנה, ואיראן עדיין נחשבת לאזור בעייתי בעיני ממשלת ארה"ב, אולי הסנקציות לא היו יעילות כמו שמקווים.
->מטרות הסנקציות
הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, בעודן מקורן בתגובה למשבר בני הערובה בשנים 1979-1987, השתנו במשך השנים בתגובה להתפתחויות המדיניות והצבאיות של איראן. סנקציות מוקדמות יותר בשנות ה -80 וה -90 נועדו בעיקר להרתיע את אירן מפני תמיכה בטרור ולהגביל את יכולתה של איראן להשפיע מבחינה אסטרטגית במזרח התיכון. החל מאמצע שנות ה -2000, מוקד הסנקציות נועד בעיקר לתכנית הגרעין של איראן, מתוך כוונה להגביל את יכולתה של המדינה לפתח נשק להשמדה המונית. ביוזמה זו, ארה"ב קיבלה תמיכה רבה מצד שחקנים גלובליים אחרים, כגון האיחוד האירופי והאיחוד האירופי, שהטילו סנקציות משלהם על ההתפתחויות הגרעיניות של איראן. (לפרטים נוספים, ראה:
השפעות אפשריות של אמברגו איראן .) למרות שתוכנית הגרעין של איראן מהווה מוקד גדול של סנקציות בינלאומיות בשנים האחרונות, סנקציות ספציפיות לארה"ב כוללות יעדים שמטרתם להגביל את פיתוח הנשק האיראני, הפרות זכויות אדם, חסות על טרור והפעלת אי יציבות בתוך המזרח התיכון. הסנקציות מכוונות לנכסים איראניים, לשגשוג נשק, לסחר, לעסקאות פיננסיות וליצוא נפט מאיראן.
סקירה של סנקציות שונות
כאמור, סנקציות אמריקאיות היו מקורות במשבר בני ערובה האיראני כמו הנשיא ג 'ימי קארטר הנהיג הקפאה על כל הנכסים האיראניים ב -14 בנובמבר 1979, במה שהיה שהוכרז כמצב חירום. בעוד שהסכם אלג'יר, שסיים את משבר בני הערובה, ראה פריסה של חלק קטן מנכסים איראנים, זו היתה רק תחילתה של הסנקציות האמריקאיות על הרכוש האיראני.לאחר שהתווספה לרשימת המדינות התומכות בטרור בתגובה להפצצת הבסיס של ארצות הברית ב -1983, מצאה איראן עצמה יעד להקפאה נוספת של הנכסים שהוזמן על ידי הנשיא ג'ורג 'בוש לאחר 11 בספטמבר, 2001. סנקציות עוקבות על נכסים הופעלו לאורך השנים, לרבות צו מס '13572 באפריל 2011, שראה כי כוח "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" (Kuds) מתמקד בתמיכה בהפרות זכויות האדם של ממשלת סוריה.
חוק אי-הפצת נשק בין איראן לעיראק קובע עונשים על כל אדם או ישות המסייעים לאיראן ברכישה ופיתוח של כל סוגי הנשק הקונבנציונאלי המתקדם. סנקציות נוספות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני איראני כוללות את חוק אי-הפצת נשק גרעיני בין איראן לסוריה וצפון קוריאה ואת הצו הביטחוני 13382 שהוצא ביוני 2005.
איסור סחר נרחב עם איראן נחקק על ידי הנשיא ביל קלינטון ב -30 באפריל 1995. האיסור אוסר על רוב הישויות האמריקניות לסחור או להשקיע באיראן. בעוד האמברגו נעשה מתון יותר בשנת 2000, הוא חודש לאחר מכן במארס 2001 על ידי הנשיא בוש, ושוב במרס 2010 תחת הנשיא ברק אובמה. מאז 2013, ממשל אובמה עשה את האיסור יותר ויותר מקיף. (לפרטים נוספים, ראה:
כיצד אמברגו משפיעים על עסקים בינלאומיים
) יעד נוסף לסנקציות בארה"ב הוא המגזר הפיננסי והבנקאי של איראן. לא רק שהסנקציות אוסרות על גופים אמריקאיים לנהל עסקאות פיננסיות עם איראן, אך חוק הסנקציות, האחריות והשקעות של 2011 (CISADA) מאיסר את המוסדות הפיננסיים הזרים המפעילים עסקים עם גופים מוסמכים מלהתמודד בארה"ב או לבצע עסקאות עם דולרים. סנקציות פיננסיות נוספות נכנסו לפעולה בימים האחרונים של 2011, כאשר ממשל אובמה יישם צעדים המכוונים ליבואני הנפט באיראן, ומניע אותם לבצע עסקאות פיננסיות עם הבנק המרכזי של איראן. יצוא הנפט מהווה כמחצית מהכנסות הממשלה האיראנית ו -20% מהתמ"ג של ישראל לפני 2012, אך סנקציות שמטרתן יצוא הנפט של איראן הן מוקד עיקרי של ממשל אובמה.
השפעות של סנקציות
בניסיון להגביל את התפתחותה של איראן בנשק להשמדה המונית, תמיכה בטרור, הפרות זכויות אדם והשפעה על יצירת חוסר יציבות במזרח התיכון, נעשה שימוש בסנקציות אמריקאיות להגבלת הסחר בנשק או בחומרים באופן ישיר משמשים לפיתוח נשק להשמדה המונית או להעניש את המדינה מבחינה כלכלית. אם כי מאיטים את קצב הפיתוח של נשק להשמדה המונית, ברור כי הסנקציות לא עצרו לחלוטין.
ככל שהענישה את איראן מבחינה כלכלית, ארה"ב בהחלט הצליחה. דוד כהן, מזכיר האוצר לטרור ואינטליגנציה פיננסית, טען ב -21 בינואר 2015 כי "הכלכלה האיראנית קטנה ב -15% עד 20% ממה שהיה אילו לא הוטלו סנקציות. "הסנקציות שימשו גם הן לירידה ביצוא הנפט והן לירידת ערך הריאל שהניע את האינפלציה ופגע במגזר התעשייתי באיראן, המסתמך במידה רבה על חלקים וחומרים מיובאים. (לפרטים נוספים, ראה:
תעשיות שישפרו את הסנקציות של איראן
.) למרות הטענות של ארה"ב כי סנקציות לא נועדו להביא לשינוי משטר באיראן, קשורה לעלייה במחירי המזון והירידה בערך המטבע. אין ספק שההשלכות הכלכליות של הסנקציות גרמו לאיראנים רבים לבחור מנהיג מתון יותר בחסן רוחאני, שלדעתם יעזור למדינה לבנות מחדש את הקשרים עם הקהילה הבינלאומית.תחת הנהגתו של רוחאני, איראן התקרבה לשיקום בינלאומי בעסקה גרעינית חדשה עם שש מעצמות עולמיות הרואות באיראן ויתורים בתוכנית הגרעין שלה, תוך קבלת סנקציות. (לפרטים נוספים, קרא: מי מרוויח את הסנקציות של איראן?
) עם זאת, רבים מהסנקציות הנתמכות על ידי ארצות הברית מונעות על ידי תמיכתה של איראן בטרור ובהפרת זכויות אדם, ולכן יישארו במקומן. עם זאת, למרות המטרות של ארה"ב רבים טוענים כי סנקציות בארה"ב עשו מעט מאוד כדי להפחית את הפרות זכויות האדם. להיפך, אנשים אלה טוענים כי סנקציות גרמו נזק רב יותר לאיראנים. השורה התחתונה
איראן נמצאת תחת סנקציות של ארה"ב מזה כ -35 שנה, ובעוד שהיא מנהלת מו"מ על הסכם עם מעצמות העולם בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, רבים מהסנקציות יישארו. בעוד שסנקציות רבות בארה"ב נועדו להגביל את יכולתה של איראן לפתח נשק להשמדה המונית, הגרעין הוא רק צורה אחת של נשק כזה. ארה"ב תרצה לראות יותר מאיראן במונחים של צמצום תמיכתה בטרור וקיצוץ הפרות זכויות האדם שלה. אולם עד כה נראה כי לסנקציות הייתה השפעה מוגבלת על עמידה ביעדי ארה"ב.