שיעור הקופון של האג"ח הוא הסכום בפועל של הכנסות הריבית שהניבו על איגרת החוב מדי שנה, על בסיס הערך הנקוב שלה. תשואת איגרות החוב לפדיון (YTM) היא שיעור התשואה המשוער בהתבסס על ההנחה שהוא מוחזק עד למועד הפירעון ולא נקרא. התשואה לפדיון כוללת את שיעור הקופון בחישובו. המשקיעים נוטים יותר לקבל החלטות השקעה בהתבסס על התשואה של המכשיר לפדיון מאשר שיעור הקופון.
-> ->נניח שאתה רוכש איגרת חוב של יבמ, עם ערך נקוב של $ 1, והיא מוצאת בתשלומים חצי שנתיים של $ 10. כדי לחשב את שיעור הקופון של האג"ח, מחלק את סך כל תשלומי הריבית השנתיים לפי הערך הנקוב. במקרה זה סך תשלום הריבית השנתית = $ 10 x 2 = 20 $. שיעור הקופון השנתי של איגרות החוב של יבמ הוא לפיכך, $ 20 ÷ $ 1000 = 2%. הקופונים קבועים; לא משנה מה מחיר האג"ח נסחרת, תשלומי הריבית תמיד שווה 20 $ בשנה. לדוגמה, אם הריבית תעלה, ותוריד את מחיר האג"ח של יבמ ל -980 דולר, הקופון של 2% על האג"ח יישאר ללא שינוי.
שיעור הקופון משתנה לעתים קרובות מהתשואה. תשואת האג "ח נמדדת בצורה מדויקת יותר כשיעור התשואה האפקטיבי על בסיס שווי השוק בפועל של האג ח". בערך נקוב, שיעור הקופון והתשואה שווים זה לזה. אם אתה מוכר את איגרת החוב של יבמ במחיר של $ 100, תשואת האג"ח שווה כעת ל -20 $ / $ 1, 100 = 1. 82%. בהנחה ששיעורי הריבית גדלו והמחיר של האג"ח ירד ל -980 דולר, התשואה שלך ממכירת האג"ח בהנחה תהיה 20 $ / 980 $ = 2. 04% לכן, התשואה והמחיר קשורים באופן הפוך.
תשואה לפדיון אומדן התשואה הממוצעת של האג"ח על פני יתרת התקופה. שיעור ניכיון יחיד מוחל על כל תשלומי הריבית העתידיים כדי ליצור ערך נוכחי השווה למחיר האג"ח. החישוב כולו לוקח בחשבון את שיעור הקופון; המחיר השוטף של האג"ח; ההפרש בין המחיר לבין הערך הנקוב; ואת הזמן עד בגרות. יחד עם שער ה - spot, התשואה לפדיון היא אחת הדמויות החשובות ביותר בהערכת האג "ח.