איגרות חוב ממשלתיות מגיעות לפדיון 30 שנה לאחר מועד ההנפקה ולשלם ריבית כל שישה חודשים עד למועד הפדיון. אג"ח האוצר הם במכירה פומבית של מכפילים של 100 $, ואת המחיר שלהם נקבע במכירה פומבית. מאחר ואגרות חוב ממשלתיות הן ניירות ערך בריבית קבועה, התשואה לפדיון שלה, כמה האג"ח צפויה לשלם על חייה, משפיעה על מחיר האג"ח במכרז. אם התשואה לפדיון גבוהה משיעור הריבית, מחיר האג "ח נמוך מהערך הנקוב. אם התשואה לפדיון תהיה נמוכה מהריבית, המחיר יהיה יותר מערכן הנקוב. אם התשואה לפדיון ושיעורי הריבית שווים, מחיר האג "ח יהיה שווה לערכו הבשיל. הרוכשים עשויים להציב הצעות שאינן תחרותיות המקבלות את שיעור הריבית שנקבע במכרז, ומובטחות לאחר מכן את האג"ח שהן רוצות לפי הערך הרצוי להן. לחלופין, הם עשויים להגיש הצעה תחרותית למתן שמות לתשואה שהם רוצים. הצעה זו עשויה להתקבל או לדחות, תלוי אם התשואה גבוהה יותר, שווה או נמוכה מהתשואה על איגרת החוב במכרז. בנוסף, ניתן לפתוח מחדש את אג"ח האוצר, דבר המאפשר לרוכשים לרכוש סכומי ביטחון נוספים מבלי לשנות את מועד הפדיון של האג"ח.
-> ->אג"ח האוצר ודוחות האוצר דומים במכרזים שלהם לוחות זמנים תשלום הריבית. לעומת זאת, כתבי האופציה של האוצר הם בעלי תנאי פדיון משתנים. שטרי האוצר עשויים להתבגר בשניים, שלושה, חמישה, שבעה או 10 שנים.