מה חסמי הכניסה במגזר השירותים הפיננסיים?

תומר לוטן, יו"ר מעש, בערוץ 10 בתכנית "עושים שינוי" 17.7.13 (סֶפּטֶמבֶּר 2024)

תומר לוטן, יו"ר מעש, בערוץ 10 בתכנית "עושים שינוי" 17.7.13 (סֶפּטֶמבֶּר 2024)
מה חסמי הכניסה במגזר השירותים הפיננסיים?

תוכן עניינים:

Anonim
a:

חסמי הכניסה בשוקי השירותים הפיננסיים כוללים דיני רישיונות, דרישות הון, נגישות למימון, ציות לתקנות ואבטחה. בין ענפי המשק השונים, למגזר השירותים הפיננסיים יש מערכת יחסים מורכבת ומורכבת עם תחרות וחסמים. הדבר נובע בעיקר משני גורמים: התפיסה של בנקים ושל מתווכים פיננסיים אחרים ככוח מניע מאחורי יציבות כלכלית או אי יציבות ותיאוריה רווחת בקרב קובעי מדיניות רבים, כי "תחרות מופרזת" בשירותים הפיננסיים מזיקה ליעילות הסקטורית הכוללת.

-> ->

תיאוריה ותחרות

כלכלנים ניאו-קלאסיים וחופשיים רבים טענו כי התחרות הגוברת בשירותים הפיננסיים תוביל לירידה בעלויות ולשיפור היעילות. טענות אלה קובעות כי התמריצים של תחרות חופשית יכולים ליצור אווירה בקרב מתווכים פיננסיים אשר ישפרו את האיכות, היענות הלקוחות וחדשנות המוצרים. המודלים התיאורטיים של Besanko and Thakor (1992) מראים עוד כי מוצרים פיננסיים ומבני הון הם הטרוגניים והרגעה של חסמי כניסה תוביל לירידת עלויות ההלוואה ולהגדלת הריבית על חשבונות ההפקדה. זה, בסופו של דבר, יוביל לשיעורי צמיחה גבוהים יותר במשק.

עם זאת, הקהילה האקדמית והמדינית הרחבה יותר טוענת כי התחרות והיציבות אינם מתואמים באופן מושלם בשירותים הפיננסיים. יש להציע ערך זיכיון חשוב לשמירה על תמריצים התנהגות זהיר. זה לא רק משאיר מקום עבור הרגולטורים הפיננסיים כדי לאזן יציאה וכניסה בתעשייה, אלא מחייב את יישום תקנות יציבות מודע. נקודת מבט זו היא חזקה במיוחד כאשר מיושמים על הבנקאות, שם ריכוז השוק עשוי להפוך את הבנקים בוחרים להמשיך נוהלי ההלוואות בטוח יותר.

סוגי מחסומים הכניסה

חסמי כניסה ספציפיים קיימים שונים בין תעשיות שירותים פיננסיים נפרדים. לדוגמה, המחסומים של הבנקים החדשים הם שונים מחסומים עבור ברוקר חדש סוחרי או חברות ביטוח. הבדלים רבים קיימים גם במדינות שונות, מדינות ואקלים כלכלי. מקובל שהטכנולוגיה והגלובליזציה ישנו את אופי התחרות בתחום השירותים הפיננסיים, ללא הסכמה על השינויים שחלו בהם.

זה בדרך כלל יקר מאוד להקים חברה חדשה שירותים פיננסיים. עלויות קבועות גבוהות ועלויות שקועות גדולות בהפקה של שירותים פיננסיים סיטונאיים מקשים על חברות סטארט-אפ להתחרות בחברות גדולות בעלות יעילות סולם.קיימים חסמים רגולטוריים בין הבנקים המסחריים, בנקים להשקעות ומוסדות אחרים, ובמקרים רבים גם עלויות הציות והאיום של התדיינות משפטית מספקות כדי להרתיע מוצרים או חברות חדשים מלהיכנס לשוק.

עלויות ציות ורישיונות פוגעות באופן לא פרופורציונאלי בחברות קטנות יותר. ספקית שירותים פיננסיים גדולים לא צריכה להקצות חלק גדול ממשאביה כדי להבטיח שהיא לא תיתקל בצרות עם הרשות לניירות ערך (SEC), אמת בהלוואות חוק (TILA), נוהלי גביית חובות הוגנים Act (FDCPA), הגנת הצרכן הלשכה הפיננסית (CFPB), הפדרלית הפיקדונות לביטוח תאגיד (FDIC) או שורה של סוכנויות וחוקים אחרים.

יש לציין כי תנועות הדה-רגולציה בשירותים הפיננסיים היו חזקות בתקופה שבין השנים 1980-2007. מחקר שערך ב -2003 על הסרת הפיקוח על הבנקים בארה"ב מצא כי ביטול ההגבלות על הבנקים הבין-ממשלתיים והאינטרסטטיים בא בעקבות "ביצועים טובים יותר של הכלכלה הריאלית". כלכלות המדינה גדלו "מהר יותר", "יציבות מקרו כלכלית השתפרה."

החששות על הסרת הפיקוח מחדש צמחו מחדש בעקבות המשבר הפיננסי 2008. אם בדיקה מוגברת או רגולציה על ספקי שירותים פיננסיים יוצרת חסמים לא רצויים הכניסה היא נושא לדיון הרבה.