התוצר הלאומי הגולמי (GNP) הוא מדד לשווי השוק של כל המוצרים והשירותים שיוצרו על ידי מדינה בשנה אחת. בניגוד לערך נפוץ יותר עבור הביצועים המקרו - כלכליים, התוצר המקומי הגולמי (GDP), התל"ג מונה את כל הייצור של אזרחי המדינה, ללא תלות במיקום הייצור, והוא אינו כולל ייצור בבעלות זרה המיוצרת באופן מקומי. לפיכך, התל"ג מספק אינדיקציה רחבה לבריאות כלכלית המתמקדת בערך התפוקות של הייצור הנשמרים על ידי אזרחיה.
התמ"ג והתוצר הלאומי הגולמי הן אמצעי מדידה של תפוקה לאומית, אשר יחד מציירים תמונה ברורה יותר של בריאות כלכלית, מאשר על ידי עצמו. ניתוח הסחר הלאומי באמצעות שניהם מעניק תובנה לא רק לערך של הכלכלה, אלא גם לטובתה ארצה. לדוגמה, מדינה ענייה כמו מזרח טימור, שמקבלת כמות גדולה של סיוע חוץ, היא בעלת GNP מוגבר, שכן המדינה מקבלת ערך מחושב יותר ממה שהיא מייצרת. התוצר הלאומי של מזרח טימור הגיע לשיא של 494. 5% מהתמ"ג שלה בשנת 2008.בקצה השני של הספקטרום, כאשר התוצר המקומי הגולמי במדינה גבוה בהרבה מהתוצר הלאומי הגולמי שלו, הדבר מצביע על כך שמשקיעים זרים מייצרים ערך בו אך לוקחים חלק גדול מהם בחזרה. זה נפוץ במיוחד עבור משקיעים אשר מרוויחים מן המדינה המארחת של מקלה שכר וחוקי המס כדי להפחית את עלויות הייצור. במדינות כמו U.S, שיש לה מגזר עסקי איתן שמשקיע בכל העולם ומושך השקעות, התל"ג והתמ"ג נשארים שווים בערך.
-> -