תיאורטית, סוף סוף קרנות הנאמנות מחירי יכול לחוות עלייה משמעותית במחיר. עם זאת, שלושה גורמים צריכים להיחשב לספק תשובה מעשית לשאלה.
מניות קרנות נאמנות ראשונות, פתוחות, מתומחרות לפי שווי הנכסים נטו שלהן (NAV), המחושבות על בסיס יומי על ידי חלוקת הסכום הדולרי הכולל של כל ניירות הערך בתיק הקרן, בניכוי התחייבויות, על ידי מספר מניות הקרן לאחר סגירת השוק. למעשה, הערך של ניירות הערך שבבסיס תיק הקרן מספק את הבסיס לתמחור של קרן נאמנות. מאחר שמניות הקרן מונפקות למכ ירות (מכר) ו קנו חזרה (נגאל) ממשקיעים בקרן על ידי חברת הקרנות, מחירי המניות בקרן אינם כפופים לכוחות הקנייה והמכירה של השוק, אשר נוטים להפעיל תמחור מחירים רחב יותר מאשר תמחור NAV.
שנית, לרוב קרנות הנאמנות הפתוחות יש תיקי השקעות מגוונים למדי, המרססים את ההשפעה של תנועות מחירים דרמטיות, חיוביות או שליליות, באחזקות של תיק. בטווח הקצר, בדרך כלל, עליות מחירים "משמעותיות" אינן אופייניות למניות בקרן פתוחה.
לבסוף, לאור האמור לעיל, מלאי קרנות הנאמנות ומחירי האג"ח יחושו פחות תנודתיות מאשר הון עצמי וניירות ערך קבועים. אף על פי כן, בקופת היקום, קטגוריות מסוימות של קרנות כפופות לתנועות מחירים גדולות יותר מאחרות בשל אופי אחזקותיהן וסגנון ההשקעה שלהן. לדוגמה, שווי המניות של ואנגארד, קרן הערך של ארה"ב (US Value Fund), רשם הערכה של 5 שנים (NAV) של 5 שנים (2002-2006), בשיעור של 29%, ואילו בתקופה המקבילה, קרן ההשקעות הקטנה של Century Grow ) היה 67% NAV הערכה.
יש לציין כי ביצועי קרנות הנאמנות הפתוחות צריכים להישפט על פי התשואה הכוללת, הן על בסיס שנתי והן על פני תקופות זמן ממושכות, ולא על שווי הנכסים נטו. מכיוון שהקרנות חייבות לשלם את הכנסותיהן ואת רווחי ההון שלהן על בסיס שנתי, משקיעים בקרנות מחפשים אמות מידה ומעריכים האם קרנות עמיתים מקצצות תשואות כולליות, ולא על פי שווי הנכסים נטו.