תוכן עניינים:
- האצת הצמיחה החוב
- מפעלים בבעלות המדינה של סין (SOEs) הם גורם מכריע של בעיית החובות הגוברת של המדינה. קרן המטבע הבינלאומית מדווחת כי חברות ציבוריות מהוות כ -55% מסך כל איגרות החוב הקונצרניות, אך הן מייצרות כחמישית מהתוצר הכלכלי של סין. Premier Li Keqiang, דמות מובילה במדיניות הכלכלית של PBOC, קובע כי הממשלה הסינית חייבת באכזריות להביא קץ אלה וארגונים זומבי אחרים. בשנת 2015, קו העליון המצטבר של SOE ירד ביותר מ -5%, ואילו הרווחים ירדו פחות מ -7% בשנה (YOY). אם ממשלת סין תחליט למזג חברות חזקות מבחינה פיננסית עם חלשים יותר, טקטיקה שמקבלים פקידי ממשלה, אזי המשקיעים צריכים להיזהר מהתחזקות במרווחי האג"ח הקונצרניות. קרן המטבע הבינלאומית מאמינה כי מאמץ ניכר בארגון מחדש של הממשל התאגידי הסיני עשוי ליצור מקום להופעתן של חברות דינמיות יותר, המסייעות לצמיחה הכלכלית בטווח הארוך. ההתארגנות האמורה תכלול קץ להלוואות לפירמות שאינן ראויות לאשראי, אילוצים תקציביים מחמירים יותר ועצירת ערבויות ממשלתיות על חוב של חברות.
- זמן לשינוי
- נכון לאוגוסט 2016, המצב הכלכלי של סין היה רחוק מלהיות קשה. עם זאת, ללא מערכת נוקשה ואמינה של ממשל תאגידי, היא חייבת לחזור על מחזור הרחבת האשראי, החבות ושינוי המבנה הארגוני, שפקדו את כלכלתה בעבר.
גידול החוב של החברה בסין הוא ברמה מדאיגה. ב -12 באוגוסט 2016, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) דיווחה כי החוב הארגוני של סין עומד על 160% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP), גבוה מכל מדינה אחרת. המשקיעים צריכים להיזהר מהמשך ההתאוששות בצמיחת החוב ובהתרחבות הכלכלית, בנוסף למערכת של ממשל תאגידי הזקוקה לרפורמה משמעותית.
-> ->האצת הצמיחה החוב
גל החוב הארגוני הוא התורם העיקרי לצמיחה האשראי הכולל של סין, אשר גדל במהירות כפולה של התפוקה הכלכלית של האומה. בסין, ארבע יחידות אשראי מייצרות כיום רק יחידת צמיחה אחת, הנקודה הנמוכה ביותר של יעילות החוב הסיני בעשור זה. בנוסף, 44% מהכנסות האג"ח הקונצרניות שהונפקו בשנת 2015 הלכו לפירעון חובות האשראי, ולא להשקעה. מצב שוק האשראי הארגוני של סין הפך להיות מסוכן מספיק, כי פקידי ממשל בסין מכירים בפומבי בבעיה המחריפה.
עם זאת, אלא אם כן הרפובליקה העממית של סין תפתח מאמץ כנה לרסן את ההוצאות שלה, יחד עם הידוק הממשל התאגידי, אז החוב של סין הצמיחה עלולה להיות בעיה רצינית על היציבות הפיננסית של המדינה בעתיד . בשנת 2014, הבנק העממי של סין (PBOC) נתן לרשויות המקומיות את היכולת להנפיק אג"ח משלהם. יותר מ 95% - מהתמורה מאגרות חוב אלו נוצלו לפירעון חובות קיימים ולא למימון השקעות. בנוסף, החוב של סין של סין מוערך עלייה של כ -50% בשנת 2016 ל -1.4 טריליון יואן סיני.
מפעלים בבעלות המדינה של סין (SOEs) הם גורם מכריע של בעיית החובות הגוברת של המדינה. קרן המטבע הבינלאומית מדווחת כי חברות ציבוריות מהוות כ -55% מסך כל איגרות החוב הקונצרניות, אך הן מייצרות כחמישית מהתוצר הכלכלי של סין. Premier Li Keqiang, דמות מובילה במדיניות הכלכלית של PBOC, קובע כי הממשלה הסינית חייבת באכזריות להביא קץ אלה וארגונים זומבי אחרים. בשנת 2015, קו העליון המצטבר של SOE ירד ביותר מ -5%, ואילו הרווחים ירדו פחות מ -7% בשנה (YOY). אם ממשלת סין תחליט למזג חברות חזקות מבחינה פיננסית עם חלשים יותר, טקטיקה שמקבלים פקידי ממשלה, אזי המשקיעים צריכים להיזהר מהתחזקות במרווחי האג"ח הקונצרניות. קרן המטבע הבינלאומית מאמינה כי מאמץ ניכר בארגון מחדש של הממשל התאגידי הסיני עשוי ליצור מקום להופעתן של חברות דינמיות יותר, המסייעות לצמיחה הכלכלית בטווח הארוך. ההתארגנות האמורה תכלול קץ להלוואות לפירמות שאינן ראויות לאשראי, אילוצים תקציביים מחמירים יותר ועצירת ערבויות ממשלתיות על חוב של חברות.
לצלול בצמיחה הכלכלית
בדו"ח קרן המטבע העולמית, הצמיחה הכלכלית הסינית צפויה לרדת ב -300 נקודות בסיס נוספות ל -6% 6% ב -2016. קרן המטבע צופה כי הצמיחה תרד לכ -6% עד 2018 ולהמשיך לרדת לאחר מכן. על רקע ההתכווצות של הרווחים וההאצת הרחבת האשראי, מזהיר סגן מנהל הקרן הראשון של הבנק, דוד ליפטון, כי גורמים אלה מאיימים לפגוע ביכולתם של עסקים לשרת את חובותיהם או לשלם את ספקים, וכתוצאה מכך יותר אי-ביצוע על המאזנים של הבנקים.
זמן לשינוי
למרות החששות ההולכים וגוברים סביב שוק החוב הארגוני המתרחב במהירות בסין, עדיין יש לסין יחס סביר של יחס חוב לתוצר של 225%, לפי סטנדרטים בינלאומיים. יחס ההלוואה של סין לא עמד על 1. 6% בשנת 2015, בנוסף להערכת קרן המטבע הבינלאומית, כי מעמיד את רמת הפוטנציאל של רע חוב החברה הסינית ל -7% מהתמ"ג.
נכון לאוגוסט 2016, המצב הכלכלי של סין היה רחוק מלהיות קשה. עם זאת, ללא מערכת נוקשה ואמינה של ממשל תאגידי, היא חייבת לחזור על מחזור הרחבת האשראי, החבות ושינוי המבנה הארגוני, שפקדו את כלכלתה בעבר.