תוכן עניינים:
חוקים כלכליים מתארים את ההשלכות הבלתי נמנעות, אך לא בהכרח ודאות אמפירית. הבחנה זו היא טכנית, אך חשובה מאוד. ישנם יותר מדי משתנים המשפיעים על ההתנהגות האנושית האמיתית, כולל חוסר עקביות של רגשות אנושיים, קבלת החלטות והשפעות מותנות אחרות, על פי חוק הדיוק לחזות נכונה את דפוסי הקונים והמוכרים בכל מקרה.
ההיגיון של חוק הביקוש
התיאור הנפוץ ביותר של חוק הביקוש הוא כי המחיר והכמות שנדרשו קשורים באופן הפוך לכל תועלת. כלכלנים מציינים בקפידה כי מערכת יחסים זו רק מחזיקה "פריבוס ceteris," עם כל שאר הדברים להיות שווים. לדוגמה, היא מניחה טעמים הצרכן לא השתנו יחד עם המחיר.
דרך טובה יותר להסביר את חוק הביקוש היא: כאשר העלות האמיתית של רכישת משהו עולה, בני האדם דורשים פחות ממנו פחות ממה שהם היו דורשים אחרת. במילים אחרות, חוק הדרישה מתאר נטייה המבוססת על המחסור המוכר של המשאבים והמגבלות של רכישתם האנושית.
חשוב להבין כי "עלות אמיתית" כולל עלויות הזדמנות. שקול את התופעה של בועה שוק המניות ספקולטיבי להרכיב. על פני השטח, נראה כי העלות הגוברת, או מחיר, של רכישת המניות למעשה כוננים הביקוש גדל. יותר אנשים נכנסים לשוק ולרכוש את הטוב פשוט בגלל העלויות עולה.
עם זאת, המשקיעים אינם קונים מניות רק לבד או לצרוך אותם כאילו הם היו חולצת טריקו או נקניקייה. הם צופים את המניות כדי להגדיל את הערך ולאחר מכן resell אותם בסופו של דבר. כפי שהם מצפים המחירים להמשיך לעלות, את עלות ההזדמנות של לא בעלות על מלאי, או לשעבר ante, גם עולה. נאמר אחרת, עלות ההזדמנות של בעלות על המניות יורדת במהלך בועה ספקולטיבית.
באופן פרדוקסלי, העלות האמיתית של המניה פוחתת במוחם של המשקיעים במהלך בועה ספקולטיבית. זוהי דוגמה לאופן שבו חוק הדרישה מסביר את טבע האדם, אם כי לא בהכרח בדרכים נקיות ודיאגרמות שמופיעות בספרי הלימוד המיקרו-כלכליים.