a:

הביקוש הכולל הוא מושג מקרו-כלכלי המייצג את סך הביקוש למוצרים ולשירותים במשק. ערך זה משמש לעתים קרובות כמדד של רווחה כלכלית או צמיחה. המדיניות הפיסקלית משפיעה על הביקוש המצטבר באמצעות שינויים בהוצאות הממשלה ובמיסוי. הוצאות הממשלה והמיסוי משפיעות על תעסוקה ועל הכנסה למשק בית, אשר מכתיבות את הוצאות הצרכנים וההשקעה. המדיניות המוניטרית משפיעה על היצע הכסף במשק, המשפיע על שיעורי הריבית ועל קצב האינפלציה. כמו כן, המדיניות המוניטרית משפיעה על התרחבות עסקית, על יצוא נטו, על תעסוקה, על עלות החוב ועל העלות היחסית של הצריכה לעומת החיסכון.

-> ->

הביקוש המצטבר מודד את הביקוש לתוצר המקומי הגולמי של המשק (תמ"ג). ערך זה מחושב על ידי המשוואה: AD = C + I + G + NX, כאשר AD מתייחס לביקוש מצטבר, C מתייחס להוצאות הצרכנים הכוללות, אני מתייחס לסך ההשקעה, G מתייחס להוצאות הממשלה ו- NX מתייחס ליצוא נטו. היצוא נטו שווה לסך היצוא פחות היבוא. מספר הסחורות והשירותים שנדרשו בכל זמן נתון הוא בעל יחס הפוך עם רמת המחירים של אותם מוצרים ושירותים בסך הכל.

המדיניות הפיסקלית קובעת את הוצאות הממשלה ואת שיעורי המס. מדיניות פיסקלית מרחיבה, שנחקקה בדרך כלל בתגובה למיתון או זעזוע תעסוקה, מגדילה את הוצאות הממשלה בתחומים כגון תשתיות, חינוך ואבטלה. על פי הכלכלה הקיינסיאנית, תוכניות אלה מונעות שינוי שלילי בביקוש המצרפי על ידי התייצבות התעסוקה בקרב עובדי הממשלה ואנשים המעורבים בתעשיות הממריצות. דמי אבטלה מורחבים מסייעים לייצב את הצריכה וההשקעה של אנשים שהפכו למובטלים במהלך מיתון.

מדיניות פיסקלית מרסנת ניתן להשתמש כדי להפחית את הוצאות הממשלה ואת החוב הריבוני או לתקן את הצמיחה מחוץ לשליטה מונעת על ידי אינפלציה מהירה בועות הנכס. ביחס למשוואה הנ "ל עבור הביקוש המצטבר, המדיניות הפיסקלית משפיעה ישירות על מרכיב הוצאות הממשלה ומשפיעה בעקיפין על רכיבי הצריכה וההשקעה.

מדיניות מוניטרית נחקק על ידי הבנקים המרכזיים על ידי מניפולציה של אספקת הכסף במשק. אספקת הכסף משפיעה על שיעורי הריבית ועל האינפלציה, שניהם דטרמיננטים עיקריים של תעסוקה, עלות החוב ורמת הצריכה. מדיניות מוניטרית מרחיבה כרוכה בבנק מרכזי או קונה שטרי האוצר, מקטין את הריבית על הלוואות לבנקים או מקטין את עתודת המילואים. כל הפעולות הללו להגדיל את כמות הכסף ולהוביל לריבית נמוכה יותר.זה יוצר תמריצים לבנקים הלוואה ועסקים ללוות. התרחבות עסקית במימון החוב משפיעה לחיוב על הוצאות הצרכנים וההשקעות באמצעות תעסוקה.

הרחבת המדיניות המוניטרית גם בדרך כלל הופכת את הצריכה ליותר אטרקטיבית ביחס לחיסכון. היצואנים נהנים מאינפלציה כאשר המוצרים שלהם הופכים להיות זולים יחסית לצרכנים בכלכלות אחרות. המדיניות המוניטרית המרסנת נחקקת על מנת לבלום שיעורי אינפלציה גבוהים במיוחד או לנרמל את השפעת המדיניות המרחיבה. הידוק אמצעי התשלום מאכזב את הרחבת העסקים והוצאות הצרכנים, ומשפיע לרעה על היצואנים, דבר המצמצם את הביקוש המצטבר.