a:

תשואת הדיבידנד ודיבידנד התשלום הם שני יחסי שווי המשקיעים ואנליסטים להשתמש כדי להעריך חברות כהשקעות להכנסות דיבידנד. תשואת הדיבידנד מציגה את התשואה השנתית למניה שבבעלותה משקיע מתממש מדיבידנד במזומן או תשואת הדיבידנד להשקעה לדולרים שהושקעו. זה מבוטא כאחוז ומחושב כדלקמן:

תשואת דיבידנד = דיבידנד שנתי למניה / מחיר למניה

- תשואת הדיבידנד מספקת מדד בסיסי טוב למשקיע שישמש בהשוואת הכנסות הדיבידנד מהחזקותיו הנוכחיות לבין הכנסות דיבידנד פוטנציאליות, באמצעות השקעה במניות אחרות או בקרנות נאמנות. בהתייחס לתשואות ההשקעה הכלליות, חשוב לציין כי עליות שערים במחירי המניות מקטינות את יחס תשואת הדיבידנד, למרות שתשואת ההשקעה הכוללת מ הבעלות על המניות עשויה להשתפר משמעותית. מנגד, ירידה במחיר המניה מציגה תשואת דיבידנד גבוהה יותר, אך עשויה להצביע על כך שחברה נתקלת בבעיות ומובילה להחזר השקעה נמוך יותר.

יחס תשלום הדיבידנד נחשב שימושי יותר בהערכת המצב הכספי של החברה והסיכויים לשמירה או לשיפור תשלומי הדיבידנד שלה בעתיד. יחס חלוקת הדיבידנד מגלה את אחוז הרווח הנקי שמשלמת החברה בצורה של דיבידנדים. הוא מחושב לפי המשוואה הבאה:

יחס תשלום דיבידנד = דיבידנד שנתי למניה / רווח למניה

אם יחס הדיבידנד גבוה מדי, הדבר עשוי להצביע על סבירות נמוכה יותר שהחברה תוכל לקיים את תשלומי הדיבידנד בעתיד, וזאת בשל העובדה שהחברה משתמשת באחוז קטן יותר רווחים כדי reinvest הצמיחה של החברה. לכן, יחס דיבידנדים יציב יחס מועדף בדרך כלל על יחס דיבידנד גבוה במיוחד. דרך טובה לקבוע אם יחס התשלום של החברה הוא סביר הוא להשוות את היחס לזה של חברות דומות באותו ענף.