תורת הפורטפוליו המודרנית, או MPT, הגיעה מהרי מרקוביץ 'והוצגה לראשונה בעיתון שכותרתו "בחירת תיקי השקעות" שפורסם בשנת 1952 על ידי כתב העת של האוצר. התיאוריה מבוססת על השערת מרקוביץ ', כי ניתן למשקיעים לעצב תיק אופטימלי כדי למקסם את התשואה על ידי לקיחת כמות מסוכנת של סיכון. בעיקרון, המשקיעים יכולים להפחית את הסיכון באמצעות גיוון בשיטה כמותית.
הרבה איך מוסדות מודרניים וקרנות לנהל תיקי שלהם מבוסס על MPT. לכל מניות יש סיכון אישי, סיכון ענפי וסיכון שוק. הסיכון האישי הוא זהיר למלאי, כגון שינוי בהנהלה או שיפור בפעילות. סיכוני מגזר מתרחשים במגזר מסוים ועשויים להיות כרוך בשינוי הטכנולוגיה או בהקטנת הביקושים. סיכון שוק חל על השוק כולו, כגון שינוי בריבית או האטה כלכלית.
עם הפיזור הנכון באמצעות MPT, המניות הפרטיות ואת הסיכון המגזר ניתן לבטל. השקעה פסיבית משלבת MPT כמו המשקיעים לבחור קרנות אינדקס כי הם עלות נמוכה ומגוון היטב. הפסדים במלאי בודד אינם מהותיים דיים כדי לפגוע בביצועים עקב הפיזור.
לפני MPT, הדגש היה על מציאת המניות הטובות ביותר עם התשואות הטובות ביותר. תובנה של מרקוביץ 'היתה כי בחירת התמהיל הנכון של המניות יכול גם להוסיף החזרים תוך הפחתת הסיכון. תיאוריות אלו הפכו למרכיב סטנדרטי של האופן שבו המשקיעים רואים את תיקי ההשקעות שלהם. ההצלחה והשכיחות של השקעה פסיבית היא גם אינדיקציה של כל מקום של תורת התיק המודרני.
-> -תורת הפורטפוליו המודרנית: למה זה עדיין היפ
המשקיעים עדיין עוקבים אחר מערכת ישנה של עקרונות המפחיתים סיכונים מגביר את התשואות באמצעות גיוון.
דוגמה להחלת תורת הפורטפוליו המודרנית (MPS)
מודרני תיק תיאוריה: צחצוח על מסגרת מתמטית מפתח המשמשים תיק השקעות תיק.
מהיכן הגיעה תורת הפילוח של השוק?
לקרוא על המוצא וההנחות של תיאוריית פילוח השוק, היפותזה על מבנה הריביות ומחירי האג"ח בעקום התשואות.